היתר לשימוש חורג

ההגדרה של שימוש חורג על פי חוק התכנון והבנייה: שימוש חורג בקרקע או בבניין למטרה שאינה מותרת על פי ההגדרה בתב"ע שחלה על המקרקעין או בהיתר הבנייה שחל על הקרקע או הבניין. כך לדוגמה, שימוש חורג מתוכנית בניין עיר לשטח חקלאי כאשר בעל המקרקעין מעוניין להקים מבנה מסחרי, או שימוש חורג מהיתר הבנייה כמו שינוי הייעוד של דירת מגורים למשרד.

סעיף 149 לחוק התכנון והבנייה מסדיר את נושא השימוש החורג, ועל פי החוק העדכני שימוש חורג בנכס קיים או במקרקעין הינו שימוש החורג מהיתר הבנייה שאושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ובהתאם לשימוש המותר שנקבע בתוכנית בניין עיר (תב"ע) שחלה על המקרקעין. כדי לאשר את השימוש החורג במקרקעין חייבים להוציא היתר מיוחד מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וחשוב לדעת כי הוועדה יכולה לאשר את השימוש החורג לתקופה קצובה או לצמיתות.

תקנות התכנון והבנייה קובעות כי אין אפשרות לאשר שימוש חורג במקרקעין אם הוא משנה את האופי של האזור והסביבה הקרובה, לכן הוועדה לא תאשר בקשות לשינוי ייעוד קרקע לתעשייה באזור המיועד למגורים ובקשות חריגות אחרות.